החיים הטובים של רבני יישובים בישראל

מירב ארלוזורוב-הארץ 9.1.08  (THEMARKER(

במשרד המשפטים הופתעו לפני כשנה וחצי למקרא גזר דין שניתן בבית משפט השלום בירושלים. גזר דין דן בעניינו של אחד, הרב ר', עובד הרבנות הראשית בירושלים. במהלך עבודתו ברבנות נתפס ר' בגניבת תעודות הכשר חתומות של הרבנות ומכירתן ליבואני בשר בתמורה לאלפים רבים של דולרים. בעזרת התעודה החתומה יכלו היבואנים לייבא בשר טרף ולמכור אותו ככשר - תוך שהם חוסכים לעצמם את כל העלויות הכרוכות בהכשרת משחטות בשר בחו"ל.

גזר הדין של הרב ר' הפתיע את משרד המשפטים, ולא בגלל תוכנו. מה שהפתיע את משרד המשפטים היא התגלית כי הרב ר' עובד זה שנים ברבנות הראשית בירושלים - וכי לצורך כך הוא גם מתגורר, יחד עם משפחתו, בירושלים. אין שום פסול, אמנם, במגורים ועבודה בירושלים, אלא אם אתה רשום כרב של יישוב אחר בישראל. וזאת בדיוק היתה הבעיה במקרה של ר'. בשעה שהתגורר בירושלים וקיבל מהמדינה שכר עבור עבודתו ברבנות הראשית, ר' עבד במקביל גם כרב של יישוב חקלאי גדול באזור המרכז, וקיבל גם עבור עבודה זו שכר מהמדינה.

כללי העסקתם של רבנים מחייבים אותם להתגורר ביישוב שבו הם מכהנים, כי הרי אחרת איך יוכל הרב לקיים את תפילת השבת באותו יישוב? לפיכך התגלית לא נעמה למשרד המשפטים. כך גם לא התגלית כי ר' מקבל משכורת כפולה מידי המדינה. קל היה לנחש באיזו משתי המשרות מדובר - אותה משרה שהפיקוח עליה הוא רופף ביותר.

כ-300 רבני יישובים פועלים בישראל. אלה הם רבנים של יישובי ספר קטנים, בדרך כלל חקלאיים, המהווים אחוזים בודדים מאוכלוסיית ישראל. לצד הרבנים פועלות עוד כ-200 בלניות יישובים, המפעילות את מתקני המקווה. בסך הכל, היישובים הקטנים בישראל מעסיקים כ-500 נושאי משרות דת, וזאת בתקציב שנתי של 67 מיליון שקל, נכון ל-2007. להבדיל, תקציב המועצות הדתיות בישראל - המגישות את שירותי הדת לרוב התושבים המתגורר בערים - מסתכם ב-145 מיליון שקל.

איך זה שתקציב שירותי הדת לאחוזים בודדים מאזרחי ישראל מגיע ל-46% מהתקציב שמקבל הרוב המוחלט של התושבים? ברשות לשירותי דת, הגוף שהחליף בשנים האחרונות את משרד הדתות, מסבירים זאת בריבוי התפקידים שמוטלים על רבני היישובים הקטנים. הסבר חלופי הוא שבעוד שהמועצות הדתיות נמצאות תחת פיקוח, בין השאר בגלל שהרשויות המקומיות משתתפות במימון תקציבן, הרי שרבני היישובים הם בבחינת פרילאנסרים.

איש אינו מפקח, איש אינו מקבל דיווח, ואפילו יש מחלוקת משפטית מי בכלל מעסיק אותם. המדינה מתנערת מכך שהיא המעסיקה של רבני היישובים, מה שאינו מונע ממנה לשלם את מלוא שכרם.

מי שאמור היה לפקח על התחום, כנראה, הוא משרד הדתות. אבל פיקוח אינו מצטייר כצד החזק של משרד זה - בין אם בכובעו הישן, או בכובעו החדש כרשות לשירותי דת. כך, בעוד הרשות לשירותי דת מצהירה כי היא בודקת היכן מתגוררים רבני היישובים, הרי שבדיקה של משרד המשפטים חשפה 100 רבנים, כמו הרב ר', שאינם מתגוררים ביישובם. הלחץ של משרד המשפטים הוא זה שהביא את הרשות לשירותי דת לנקוט פעולות נגד הרב ר', כלומר לפעול להפסקת העסקתו.

גם כך הרשות ניסתה להגיע להפסקת העסקה בהסכמה עם הרב ר', משמע לאפשר לו לפרוש עם פנסיה מלאה על חשבון המדינה.

במהלך הליכי הפסקת העסקתו של הרב ר' התעוררו חשדות כי פרט לעבודתו ברבנות הראשית בירושלים ולעבודתו כרב היישוב החקלאי בטזור המרכז, הוא החזיק כנראה גם במשרה של שוחט ראשי באחת הרבנויות בחו"ל. אם החשד נכון, הרי שעולה ממנו כי הרב ר' כנראה נעדר מעבודתו כרב היישוב רוב הזמן. האם לא נעשה רישום נוכחות של הרב בעבודתו? לפי הרשות לשירותי דת, "מכיוון שמעמדם החוקי של רבני היישובים עדיין מוטל בספק, לא נעשה רישום נוכחות שלהם".

פירוקו של משרד הדתות ב-2003 ופיזור סמכויותיו בין הרשות לשירותי דת ועוד כמה משרדי ממשלה חשף את פרשת הרב ר'. השבוע אישרה הממשלה את הקמתו מחדש של משרד הדתות, במסגרת מאמציו של ראש הממשלה אהוד אולמרט לקנות את תמיכת סיעת ש"ס בו, כדי להבטיח בכל מחיר את הישרדותו הפוליטית. לממשלה נאמר כי ההחלטה אינה כרוכה בעלות תקציבית. מה שלא סופר זה כמה כסף נגבה מהציבור על כך שהוא מממן פעולות דת שהפיקוח עליהן, תחת כובעו המחודש של משרד הדתות, עלול להיות רופף ביותר.